בית-המשפט קיבל את גרסתה של הנתבעת, כי הסכום של 150 דולר הוא הסכום שגובה סוייס אייר שאצלה הזמינה הנתבעת את כרטיסה של התובעת בגין ביטול הכרטיס.

תיעוד הנזקים ברכב לאחר פרק זמן משמעותי, עשוי לנתק את הקשר הסיבתי בין הנזק לבין האירוע. 

מדובר בשיקים שהתובע הוציא אותם מתחת ידיו, מסר אותם כערובה לתשלום שכר טירחה שלא שולם, ולכאורה היה הנתבע זכאי להציגם לפרעון או להסב אותם לצדדים שלישיים משלא שולם שכר הטירחה.

הנתבע בכתב ההגנה לא הכחיש ביצוע העבודה הנוספת על ידי התובע ואף לא הכחיש את התמורה שסוכמה בגינה על פי הנטען בכתב התביעה. 

הנתבע הכחיש שפגע ברכב התובעת והצביע על כך שבהודעה שמסרה לחברת הביטוח נטען כי המשאית נסעה אחורנית, ועובדה זו לא מתיישבת עם טענת התובעת שלפיה הוא ברח אחרי התאונה ולא השאיר פרטים. אין חולק שהרחוב הוא רחוב ללא מוצא, ואם נסע לתוכו, ולא החוצה ממנו – לא יכול היה "לברוח"

בית-המשפט קיבל את דברי התובע כי בספה הופיעו התפוררויות של העור, ולכן קבע כי התובע זכאי לקבל פיצוי בגין כך, וגם בגין עוגמת נפש, טרדות, ואי נוחות שנגרמו לו עקב כך.

הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה מטעמים אחדים. ביניהם: כאשר גילה התובע את הרעשים, היה עליו להביא את המכונית לנתבעת, כמי שנתנה לו את כתב האחריות לבדיקת הרכב.

הנטל להוכיח את התביעה מוטל על התובע. מדו"ח הבדיקה שצורף לכתב התביעה עולה כי היו מספר ליקויים במערכת הקירור אולם לא צויין בדו"ח כי הרדיאטור אינו מתאים ויש להחליפו.

בית-המשפט קבע שבנסיבות המקרה סטה הנתבע בחוסר זהירות ובפתאומיות, והדבר לא הותיר לתובע הרבה ברירות זולת לסטות למדרכה בנסיון למנוע את התאונה, אף שהדבר לא צלח, בסופו של דבר. 

בבדיקה שנערכה ברכב בתאריך 3.12.14, למעלה מ – 5 חודשים מתאריך רכישת הרכב, נתגלע צורך בהחלפת מצמד וכן תיקון הבלמים.