בית-המשפט קבע, כי כתב התביעה והעתירות הכספיות השונות של התובע אינן בפרופורציה נכונה לעובדות המקרה. לא דובר בהפרות של זכויות  חוקתיות של התובע. דובר בוויכוח מר במכון פרטי בין חבר המועדון לבין המכון ועובדיו, ותו לא.

בית-המשפט קבע, כי בהעדר ראיה מטעם התובעת לפיה הסולר שתודלק ברכב נבדק ונמצא לא תקין, ולאור הראיות שהובאו מנגד, התובעת לא הרימה את הנטל להוכחת תביעתה.

בית-המשפט קבע, כי משפורק הריהוט והורכב מחדש על-ידי נגר אחר ובמקום אחר, קיים קושי בקביעת ממצאים באשר לאיכות הריהוט שסופק על-ידי הנתבע לדירתם הקודמת של התובעים והטלת אחריות על הנתבע בגין פגמים שמקורם בהעברת הריהוט למקום אחר.  

בית-המשפט קבע, כי את טענת הנתבעת לפיה לאחר שהתובע הביא את קרוואן התקול לעיר ברצלונה נאמר לו על-ידי החברה הספרדית שימתין עד לתיקן ארעי של הקרוואן, גם אם התובע התבקש להמתין, לא מדובר בפתרון מעשי, כאשר מדובר בטיול משפחתי ולא מצופה מהתובע שיעצור את הטיול שלו ושל משפחתו עד שהקרוואן יתוקן והעובדה היא שבפועל הקרוואן לא תוקן אלא רק כעבור מספר שבועות.

בית-המשפט קבע, כי קבלת טענת הנתבעת תביא למסקנה בלתי הגיונית, כי לאדם הנרשם לקורס לאחר תחילתו לא מוקנית כל זכות ביטול של השתתפותו במהלך הקורס. מסקנה זו הינה קיצונית, בלתי סבירה ואינה עומדת בקנה אחד עם רוח חוק הגנת הצרכן והתקנות שהותקנו מכוחו. 

בית-המשפט קבע, כי פגיעתה של הנתבעת ברכבה של התובעת לא היתה פגיעה של "מה בכך". מדובר בפגיעה לרוחב כל רכב התובעת מאחור. כמו-כן, בדיעבד התברר, כי התובעת סובלת מפגיעה מסוג "צליפת שוט" האופיינית לפגיעה מאחור, ואשר הצריכה ניתוח החלפת דיסקים בצוואר. לא היה מדובר אפוא בחבטה "קלה" מאחור כטענת הנתבעות. 

בית-המשפט קבע, כי אף שאין בתובע כל אשמה למאורעות מהן סבל, אין אשמה דומה גם על הנתבעת. יש סיכונים ונזקים שאין להטיל אל מוביל אווירי, ויש לקחת אותם בחשבון בעת שימוש בשירותי תעופה.

בית-המשפט קבע, כי הגרסה העובדתית מטעם הנתבעת, כלל אינה מופיעה וכלל אינה מפורטת בכתב ההגנה, וכל הטענות היו במקרה זה, הרחבת חזית אסורה, המצדיקה את קבלת התביעה במלואה.

בית-המשפט קבע, כי רכב הנתבע נחסם בדרכו עקב רכב שחנה לפניו. הנתבע המתין עד שהרכב יפנה את דרכו וכי אז רכבה של התובעת סטה למסלול נסיעתו ופגע בו. כאמור, הרכב הפוגע הוא רכב התובעת ולא רכב הנתבע ולפי מיקום השברים עקב התאונה, נקודת הפגיעה בין שני הרכבים הייתה במסלול נסיעתו של רכב הנתבע.

בית-המשפט קבע, כי עיקר הפגיעה ברכב התובע היא בפנס הימני אחורי, כאשר הפגיעה ברכבו היא מסוג מעיכה. מיקום הנזק ברכב התובע אינו מתיישב עם גרסת הנתבע. אילו היתה נכונה גרסת הנתבע, כי רכב הנתבע סטה בפתאומיות ימינה ופגע ברכב התובע, הרי שהנזק ברכב התובע היה בצדו הימני, ולא בפנס האחורי ימני, ומדובר היה בנזק מסוג שפשוף.