"הרמת המסך נועדה למנוע מצב שבו משמש מסך ההתאגדות לפעילות שלילית, להונאת נושים, להתחמקות מן הדין ומחיובי חוזה, בנסיבות בהן בהיעדר הרמת מסך נגיע לתוצאה הדעת אינה סובלת, במיוחד במקרים העולים כדי עוולה, תרמית, פגיעה בטובת הציבור, בצדק וביושר"

בית-המשפט קבע כי לא עלה בידי התובע להוכיח שהנזק לצמיגי הסקודה נגרם כתוצאה מכניסת הצמיגים לבור.

לטענת התובעת היא חנתה במקום חנייה מוסדר ליד חנות ותוך כדי היותה בתוך הרכב החונה היא ראתה רכב הנתבעת נדחף לרכבה בגלל רכב אחר. 

הנתבעת הודיעה לתובע זה מכבר, שהיא מוכנה לפצותו על הנזק הנטען של ירידת ערך, בתנאי שיעביר לה את המסמכים הרלבנטיים באשר לעבר הביטוחי של הרכב מיום 16/4/2012 ועד 10/12/2013, על מנת להניח את דעתה שלרכב לא היו תאונות קודמות.

התובע נמנע מלעשות כן, כאשר טענתו היא, שבתקופה זו, מיום שקנה את הרכב כחדש, ועד יום 10/12/2013, נמנע מלבטח את הרכב והשאיר את הרכב בחניה בביתו. 

בית-המשפט קבע, כי בנסיבות העניין כאשר הנתבעים מבקשים למעשה לסתור את ממצאיו של השמאי מטעם התובעים שהועלו על גבי חוות דעת, הם אינם יכולים לעשות זאת על ידי מסמך שאינו חוות דעת. 

נוכח קביעת המומחה שמינה בית המשפט לפיה קיימת בטלויזיה שרכשה התובעת מהנתבעת תקלה, ובהעדר נימוק מטעם הנתבעת כנגד קבלת קביעה זו, בית-המשפט הורה על ביטול עסקת רכישת הטלויזיה.

בית-המשפט קבע, כי ההוצאות שנפסקו לטובת הנתבעים בפסק-הדין של כב' הרשם הבכיר אבי כהן כהוצאות ריאליות משקפות אף את סכום ההוצאות שבית-המשפט סבר, כי התובעים נדרשו להן לצורך הגנתם, דהיינו הן כוללות בחובן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין ועל-כן , בית-המשפט לא מצא לנכון להוסיף פיצוי נוסף על ההוצאות שנפסקו לתובעים במסגרת פסק-הדין.

בית-המשפט קבע, כי אין לקבל את דרישת התובעת לפיצוי מלא בגין כל עלות הסלון כאשר הטענה היא לפריט אחד מתוך ארבעה. 

בית-המשפט קבע, כי אין לראות את הנתבעת כחבה בכל חובת פיצוי כלפי התובע בגין המקרה נשוא התביעה. 

התובע הסביר כי הפגיעה בתמונות היא תוצאה של ניסיון ליישר את הכנף בעצמו וכך הוחמר הנזק, אולם הדבר לא הוכח ואם זהו המצב ספק אם על הנתבעת לשלם את מלוא הנזק בכנף שכן זה הוחמר על-ידי התובע.