בית-המשפט קבע, כי לתובע אשם תורם בנוגע לנקיטת הליכי ההוצאה לפועל נגדו. כך, אילו היה מגיש התובע התנגדות במועד, הרי שלא היו ננקטים הליכי הוצאה לפועל נגדו ויכול היה לחסוך מעצמו את עגמת הנפש ואי הנעימות הכרוכה בהליכים אלה. התובע לא עשה כן, הגיש התנגדות באיחור של מספר חודשים ועל-כן נקטה נגדו הנתבעת בהליכים שונים. 

בית-המשפט קבע, כי אין ספק שהדברים שנאמרו על-ידי הנתבע היו הבעת דעה על התנהגות התובע כבעל דין במשפט הקודם, ובהתייחס להתנהלות התובע באותו הליך, כאשר הדברים נאמרו על-ידי הנתבע בתום-לב וכי לא חרגו מתחום הסביר באותן נסיבות. 

בית-המשפט קבע, כי גרסת הנתבעת 1 היתה, כי התובעת פנתה ימינה למפרץ החניה, אולם מיקומם הנזקים במכונית התובעת, אינם מאוששים גרסה זאת. לו היתה הנתבעת נוסעת ישר ולפתע היתה מכונית התובעת מגיחה מימין לשמאל תוך שנוצר מגע, אין זה סביר היה מתרחש נזק מתמשך מהדלת השמאלית קדמית של מכונית התובעת ועד הפגוש הקדמי בפינתו השמאלית. 

בית-המשפט קבע, כי ככל שמדובר בתביעה של התובעים לגבי ההתקשרות שלהם בעסקה, הם הוכיחו את תביעתם והם זכאים לקבל את הריפוד שהזמינו ולא הריפוד שסופק להם בפועל.

בית-המשפט קבע, כי כאשר התובעת רצתה לסטות מנתיב נסיעתה לתוך הנתיב הימיני, היה עליה לשים לבה לדרך, לודא כי נתיב זה פנוי, ומעבר אליו אינו מהווה סכנה לה או למשתמשים האחרים בדרך וממילא מאפשר סטיה בטוחה. התובעת לא עשתה כן והתרשלה בנהיגתה. 

בית-המשפט הורה לנתבעת להחליף לתובע את הארון בהתאם לדגם הארון שהזמין.

בית-המשפט קבע, כי עיקר הנזק הוא בחלק הימני של הקטנוע. החלק הקדמי כמעט ולא נפגע, אלא מדובר בשריטות בפינה הימנית של מכסה הגלגל המעידים על גרירת הרכב לאחר נפילתו. תיאור נזק זה, מתאים יותר לגרסת התביעה.

בית-המשפט קבע, כי תקופת האחריות תמה הרי שאין התובע זכאי לפיצוי בגין הפאנל, שכן משמעות הדבר היא קביעה בפועל, כי האחריות חלה אף לאחר שהסתיימה וכי על הנתבעות לתת לתובע פאנל שלם חדש. מדובר בפעולה מרחיקת לכת ובית-המשפט אינו יכול לקבוע, כי בפועל האחריות חלה גם לאחר שהסתיימה. בה המידה, ייתכן והתקלה הטעונה תיקון אינה מצריכה את החלפת כל הפאנל, וייתכן שתיקון קל יותר יפתור את הבעיה. מכאן שאין תשתית ראייתית לקבוע, כי יש צורך בפיצוי מלא המגלם בעצם החלפת פאנל שלם חדש.

בית-המשפט קבע, כי התאונה קרתה על נתיב ההשתלבות באופן שיש בו להעלות את המסקנה, כי הנתבע הוא שסטה לנתיב ההשתלבות בו היה התובע.

בית-המשפט קבע, כי גרסת התובע מעלה מספר קשיים. ראשית, מקום שעסקינן, לטענת התובע, במספר התקשרויות נפרדות, אשר אומנם היו רצופות מבחינת הזמן, אך מדורגות ונפרדות, ראוי היה, כי התובע יפרט עניין זה כבר בכתב התביעה, על-מנת למקד את התביעה, במיוחד נוכח הזמן הרב אשר חלף מביצוע העבודות ועד הגשת התביעה, על סף תקופת ההתיישנות.