נפסק כי הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובע, לסילוק סופי ומלא של כל התביעות והטענות כמפורט בתובענה, לרבות הוצאות המשפט, סכום כולל של 5,000 ₪.

התובעת תמכה את גרסתה בחוות דעת של שמאי מטעמה. הנתבעים לא עשו כן ולא הצליחו לסתור בחקירתם את חוות דעתו של השמאי מטעם התובעת.

נקבע כי עבור עבודתו והציוד שרכש זכאי התובע לקבלת תשלום. יחד עם זאת הואיל ולא כל העבודה בוצעה, לא היה מקום לחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של מלוא הסכום של 6,300 ₪ אלא לחייבה עבור העבודה שבוצעה בפועל והחומרים שניקנו

השוואה פשוטה בין התמונות שהוצגו על ידי התובעת מס' 1, הראו כי קיימת אי התאמה מהותית בין הפרסום שנעשה למקום לבין המקום שבו שהו התובעות ובני משפחותיהן בפועל.

התובע חיבר את הטלוויזיה לחשמל ולאמצעי שידור (כבלים או לווין) והטלוויזיה כבר הותקנה. על-כן נקבע כי חלה "הרעה במצב הטובין". בנסיבות אלה, אין התובע זכאי לביטול העיסקה "בלא עילה" שכן אינו ממלא אחר תנאי חוק הגנת הצרכן, הקובעים שצרכן רשאי לבטל עסקת רכישה, ככל שלא נעשה כל שימוש בטובין, מעבר לפתיחת האריזה עצמה.

ביחס לנזק הנטען בגין אובדן הכנסה, לא הוצג כל פירוט או אסמכתא לימים בהם הרכב הושבת, אם בכלל, ואף לא ניתנה כל הערכה כספית, אפילו לא על דרך האומדן, לשוויו הנטען של יום עבודה.

במעמד הדיון, נערכה בדיקה של מכשיר הסלולארי תוצאת סמסונג. הבדיקה נערכה בנוכחות התובע והתברר שבמכשיר זה קיימת תוכנת GPS.

לכאורה, די היה בכך כדי להביא לדחיית התביעה.

התובע טען לתיקונים שנאלץ לבצע ברכב לאחר רכישתו ובטרם נגנב, בסך 15,000 ש"ח, וזאת ללא כל אסמכתא. עניין זה משקף למעשה את הבעייתיות בתביעה כולה, שיסודה בשהוי ונזק ראייתי שנגרם לה לנתבעת.

בית-המשפט קבע לאחר עיון בתימלולים שהוגשו לאחר הדיון הראשון וטרם הדיון השני, כי לא היה בהם כדי לתמוך בטענות התובעת ואולי אף להפך.         

בית-המשפט קבע שלא ניתן להתעלם מהתנהלותו המורכבת של התובע - תפיסת חזקה בנכס לכאורה ללא זכות שבדין, על מנת להשכירו לאחרים או לצורך מגורי בני משפחתו, וכוונה להתחבר לרשת הנתבעת ולהותיר אחריו חוב במודע ובמתכוון.