בית-המשפט קבע, כי היה על הנתבעת, ככלל, לצפות אפשרות של תקלה באחד ממטוסיה, שתגרום להשבתתו והיה עליה לעשות לכך שמטוס אחר, יהא זמין באורח מיידי או במועד סמוך למועד המקורי של יציאת המטוס לדרכו, כדי שבאמצעותו ניתן יהיה לבצע את הטיסה. 

היה על ניו קארס לדעת כי הרכב היה בבעלות חברה בעברו ולחילופין היה עליה להעמיד את התובע על כך שהמידע לפיו הרכב היה בבעלות פרטית בעברו, לא נבדק על ידה, אלא נמסר לה על ידי מוכר הרכב. 

בית-המשפט קבע, כי על אף שבביתם של התובעים ביקרו מספר נציגים, הרי שהנתבעת בחרה שלא להעיד נציגים אלו ומחדלה זה מהווה חזקה ראייתית שלילית הפועלת כנגד גרסתה. אשר-על-כן, קבע בית-המשפט, כי המאזן נוטה לכך שהשיש הינו פגום. 

בית-המשפט קבע, כי פניותיה של התובעת לביצוע התאמות ותיקונים לא נענו על-ידי הנתבעת. זאת ועוד, טענת הנתבעת, כי התמונות באתר נרכשו באופן חוקי, לא נתמכה בראיה כלשהי ולא הוצגה בפני בית-המשפט אסמכתא לעניין זה.

בית-המשפט קבע, כי לא סביר שהתובע סטה לתוך נתיב נסיעת הנתבע, וחרף פגיעתו ברכב אחר, המשיך בנסיעה כזו תוך גרימת נזק לאורך כל צדו של הרכב, במקום לעצור ולהקטין את הנזק. הנזק המתמשך והעמוק יחסית מתיישב יותר עם גרסת התובע, כי רכב הנתבע סטה מהנתיב ופגע באזור הכנף הקדמית בסמוך לדלת הקדמית משמאל, ובשל היותו של התובע בנסיעה רצופה, "נגרר" הנזק תוך המשכו לכיוון הדלת האחורית. 

בית-המשפט קבע, כי רכב התובע נפגע בחלק אחורי שמאלי ואילו רכב הנתבע נפגע בחלקו הימני הקדמי. נזקים אלה מתיישבים עם גרסת הנתבע, במובן זה שהנהגת החלה לסטות לנתיב הימני קודם שהחלה בביצוע פניית הפרסה. 

בית-המשפט קבע, כי לא היה על הנתבעת לצפות את אופי השימוש הספציפי על-ידי התובעת. אמנם התובע ציין כי לא עשה שימוש כמעט בכסא מאז שרכש אותו, אלא בסמוך ליום המקרה, אלא שגם במקרה זה, אין הנתבעת צריכה לצפות מעבר לתקופה האחריות שהיא מעניקה, ולצפות את אופי השימוש שעושה כל צרכן וצרכן במוצרים שהוא רוכש.

בית-המשפט קבע, כי לאור תיאור התאונה בידי התובעת, נזק ככל שקיים הקשור לתאונה צריך להיות בחזית הרכב בלבד. בנסיבות אלה אין לקבל, כי הנזק בצד ימני קדמי של הרכב קשור לתאונה. 

בית-המשפט קבע, כי אין במקרה זה להעדיף את גרסתו של התובע על פני גרסתו של הנתבע וממילא לא הרים התובע את הנטל המוטל עליו להוכחת תביעתו על כן דין התביעה להידחות.

בית-המשפט קבע, כי רוב האחריות נופלת על הנתבע שלא הבחין כלל בתובע וכנראה לא ציית לתמרור "עצור" בצורה נאותה. התובע מצדו כנראה לא היה מספיק ערני לאפשרות של כניסתו של הנתבע למסלול נסיעתו ולכן אף הוא נושא בחלק מהאחריות.