בית-המשפט קבע, כי אין לקבל את טענת התובע, כי הנתבע אחראי לתאונה כמי שפגע ברכבו מאחור. שעה שעולה, כי התובע חסם במפתיע את נתיב נסיעת האופנוע, עליו האחריות לפגיעה. 

בית-המשפט קבע, כי הנתבע הפר את הסכם השכירות עם התובע וגרם לכך שהיה עליו לפנות את המושכר בבהילות בתוך 7 ימים. 

בית-המשפט קבע, כי בנסיבות העניין אין מקום לפסוק לתובע פיצוי בשל אי-הכללת המילה פרסומת בהודאות הדוא"ל שנשלחו אליו. כך, התובע טען בכתב תביעתו, כי לא נתן הסכמתו לקבלת דברי פרסומת מהנתבעת. יחד עם זאת, הוכח, כי התובע לא רק שנתן הסכמתו לקבלת מסרים מהנתבעת, אלא אף פנה אליה בבקשה לקבלת מסרים.

בית-המשפט קבע, כי יש להביא בחשבון את ההתרוצצות שלשמה נצרכה התובעת ב"לך ושוב" מאז רכישת המחשב לצד עוגמת הנפש הקשורה בכך ומאידך את העובדה שלא ניתן לומר, כי זה לא פעל בשורותיה המלאות של התובעת חרף התקלות כאמור, שחלקן טופל וחלקן עד היום קיים ומקשה על התפעול הרגיל של המחשב. 

בית-המשפט קבע, כי אף אם ניתן היה לקרוא לתוך פסק הבורר סייג מעין זה, שלפיו אין הנתבעים נדרשים לשלם דמי שכירות מקום בו יתרת התמורה לא שולמה בגין מחדל מצד התובעים (סייג שלא צוין במפורש בפסק הבורר), הרי שממילא מדובר בטענה עובדתית שאינה נכונה, וזאת, כאמור, הואיל והסך של 50,000 ש"ח, המהווה חלק מהתמורה שאינו תלוי בהצגת מכתב הכוונות, לא שולם אף הוא במועד. 

בית-המשפט קבע, כי הוכחה נהיגתו הרשלנית וחסרת הזהירות של הנתבע, שלא שמר על מרחק מספיק מרכב התובע, לא שם ליבו לכך שהתובע נעצר ופגע עם חזית רכבו בחלק האחורי של רכב התובע. הוכח שבגין אותה פגיעה, נגרמו לרכב התובע הנזקים, כפי שפורטו בחוות דיעת השמאי והוכחה אחריותו של הנתבע לקרות התאונה ולתוצאותיה.

בית-המשפט קבע, כי הוכח שהנתבע נהג ברכבו בחוסר זהירות וברשלנות, פגע ברכב החונה והוא, הנתבע, אחראי לקרות התאונה ולתוצאותיה. 

בית-המשפט קבע, כי מאחר והתמונות צולמו מיד לאחר התאונה באופן ספונטני הרי שאם היה נזק גם במוקד הקדמי סביר להניח כי הנתבעת היתה מצלמת גם אותו באותה העת, שהרי, כאמור לעיל, ממילא יש לה ביטוח והיא הודתה בפגיעה מאחור, וממילא לא תשלם יותר מההשתתפות העצמית, יהא היקף הנזק אשר יהא. נוכח כל האמור לעיל, לא הוכח במידה הנדרשת, כי הנזק במוקד הקדמי הוא תוצאת פגיעת רכב הנתבעת ברכב התובעת מאחור, ועל-כן דין התביעה להדחות.

בית-המשפט קבע, כי טענת הנתבעת שהתובע נתן הסכמתו באמצעות מסירת פרטיו לא הוכחה. אכן, הנתבעת צירפה טופס לדוגמא של מי שמבקשים להיות חברי מועדון אצלה ובו מצויין במפורש, כי הלקוח מסכים לקבל מידע בדוא"ל או בטלפון, אלא שהנתבעת לא צירפה את טופס ההצטרפות של התובע הנוכחי עצמו למועדון הלקוחות שלה, כדי להוכיח, כי הוא אכן נתן הסכמתו המפורשת. 

בית-המשפט קבע, כי כל אחת מן ההתרחשויות, כפי שטענו הצדדים, יכולה היתה במקרה זה להתקיים בנסיבות ההיגיון והשכל הישר. מלבד התובע והנתבעת אשר נהגו ברכבים, לא היו לתאונה עדים נוספים. בנוסף, לא הוצגו תמונות ממקום התאונה ובסמוך לה וכן גם נזקי הרכבים אינם שופכים אור על נסיבות התאונה.