בית-המשפט קבע שבשל הנסיבות - ראיות לנזק שילדה לאחר הבדיקה במכון הדרום; ניתנה הצהרה על העדר פגיעה על-פי בדיקת מכון הדרום; ובנסיבות בהן הבורר קבע כי המכון אשם לקרות הנזק; ולמעלה מן הנדרש, בנסיבות בהן הסכים התובע להיבדק במכונת אמת לגבי קיום או אי-קיום נזק לרכב לאחר הבדיקה במכון הנתבע - בסיכומן של כל הנסיבות הללו מתבקשת מסקנה אחת, והיא כי האחריות לנזק רובצת על כתפי מכון הדרום.

השמאי שנתן חוות דעת הוא שמאי בלבד ועם כל הכבוד הראוי הוא חסר השכלה פורמלית במכונאות רכב, קל וחומר בחשמלאות רכב, ולכן חוות-הדעת, לרבות ההוצאה הכרוכה בקבלתה נדחו.

בית-המשפט קבע שהתובעים עזבו את המושכר בהתאם להודעה שמסרו לנתבעים – ביום 10/11/13, ולאחר שעשו מעל ומעבר לנדרש למסירת החזקה בנכס לנתבעים, ושלמו מלוא החיובים החלים עליהם בגין התקופה בה החזיקו בנכס, לרבות חיובי ארנונה, חשמל, מים וכיוב', ועמדו בחובותיהם על פי הסכם השכירות בתום לב.

התובעת לא ערכה בדיקה לרכב מטעמה, ואישרה כי חתמה על ההסכם, הקובע בין היתר כי היא מוותרת על זכות להעלות טענות בנוגע למצבו של הרכב בשל העובדה שלא ערכה לו בדיקה כאמור.

הנתבע טען כי נתבקש למסור לתובעים רק את עיקר הליקויים שמצא, וכי הזמינו דו"ח כתוב, ועל כן היה עליהם להמתין לקבלתו בטרם יקבלו החלטות, ולא לפעול על בסיס מידע חלקי.

עיקר האחריות הייתה על נהג הפורד שלא שמר מרחק מספיק מהסיאט, הרי אילו שמר על מרחק והיה נפגע על ידי רכב גב' דינה, לא היה נגרם הנזק שנגרם לסיאט.

ביטול התובע לשירות התשתית של בזק מעיד על רצונו לבטל את שירות אספקת האינטרנט מכיוון שהוא עוזב את הדירה השכורה בעוספיא.

התובע הקליט את נציגת השירות אשר הודתה בפניו כי אכן הייתה פנייה מצדו לביטול ב- 10.8.10 אך כתוב שהוא נשאר בשירות עם אותה חבילה, ודבר זה סתר את גרסת הנתבעת כי התובע לא ביקש להתנתק אלא אף ביקש לשדרג את החבילה.

בית-המשפט קיבל את גירסת התובעת וקבע כי אין לייחס לה אשם תורם. העובדה שרכב הנתבעת נפגע בצדו השמאלי אחורי אינה מעידה על כך כי רכב הנתבעת היה במצב של עמידה כפי שנטען ע"י הנתבעת, שכן מדובר בהתנגשות בין שתי פינות כלי הרכב.  

בית-המשפט קבע שהתובע לא עמד בנטל המוטל עליו ולא הוכיח את תביעתו במאזן ההסתברויות הנדרש. גם כאשר טען כי יש בידו ראיות לעניין ההוצאות שנגרמו לו (עמ' 2 לכתב ההגנה שכנגד) הוא לא צירף אותן ולא הציג אותן בדיון בבית המשפט ולכן לא היה זכאי לפיצוי בגין הובלה, כיבוס, אובדן זמן עבודה ועוגמת נפש. 

 הנתבע אישר בעדותו ששני הרכבים עמדו אחד אחרי השני, ואם לפי גרסת הנתבע התובע חזר אחורה אז הפגיעה ברכבים צריכה להיות בחזית קדמית של רכב הנתבע וחזית אחורית של רכב התובע.  אבל, הפגיעות ברכבים הנם בזווית שמאלית של רכב התובע וזווית ימין של רכב הנתבע, דבר אשר מתיישב עם גרסת התובע.