בית-המשפט קבע, כי אין הוכחה שבפועל הגיעו הודעות ביטול ההתקשרות לידי הנתבעות. אמנם צורפו לתביעה העתקי ההודעות מאתר "נתק", אך אין סימוכין לכך שהועברו בפועל לנתבעות. מספרי הפקס' אליהן נשלחו ההודעות לא צוינו.  

בית-המשפט קבע, כי במקרה זה, הנתבעת לא ידעה על ההפרה ואף פעלה באופן סביר למניעתה. על כן, חיוב הנתבעת, שלא הוכח, כי דבק בה אשם, בתשלום פיצוי אין לה הצדקה ואין בו להגשים את תכלית החוק, שהיא הרתעתית ולא עונשית. 

בית-המשפט קבע, כי היה על הנתבע להביא חוות דעת שמאי נגדית שיש בה כדי לסתור את ממצאיו של השמאי מטעם התובעת. הנתבע אף לא טרח לבקש את חקירתו הנגדית של השמאי מטעם התובעת על-מנת שיוכל באמצעות חקירתו הנגדית לקעקע את ממצאיו. 

בית-המשפט קבע, כי הנתבעת לא הביאה כל ראיה, כי החדר שנמסר לתובע ומשפחתו היה חדר גדול יותר מחדר סטנדרטי. התובע צרף לכתב התביעה תמונה המראה, כי בחדר הוספה מיטה מתקפלת אשר עליה ישן.

בית-המשפט קבע, כי אין בטענות בכתב התביעה או בנספחים שצורפו לו, תשתית עובדתית ממנה ניתן לקבוע כי הסכום בגינו שולם מס הבולים, לא הוערך על פי ערכו לאותה עת (ערכו העכשווי), באופן ההולם את פסיקתו של כב' השופט אנגלרד לעניין אופן ההיוון. לא הוצגה תשתית לפיה המס חושב על סכום התשלומים לאורך השנים באופן מצרפי, כך, אין כל ראיה לפיה חושב המס גם על מרכיב המע"מ. די בכך על מנת לדחות את התביעה. אולם אף בהנחה לפיה שולם המס על התשלומים המצרפיים והמע"מ, דין התביעה להידחות.  

בית המשפט קבע, כי לא ניתן לומר שהתובעת הוטעתה, בוודאי נוכח שיקוליה המקצועיים של הנתבעת כפי שפורטו. התובעת לא הביאה כל אסמכתא לכך, כי דווקא משקפיים עם עדשות מוטליפוקל הם-הם אשר היו המתאימים לבן הזוג. 

בית-המשפט קבע, כי משלא הוכח, כאמור, כי התובע הוטעה על-ידי הנתבע בנוגע לסיכויי התכנית, הרי שממילא לא הוכח, כי ההטעיה הנטענת היתה הגורם לעיכוב.

בית-המשפט קבע, כי יש מקום ליתן פיצוי בגין אי-הנוחות שנגרמה לתובעים. התובעים הגיעו לשדה התעופה בעובדה כאשר אינם יכולים לעזוב את תחומי שדה התעופה מאחר ונרשמו לטיסה, ועל-פי הנתונים אשר הוצגו בפני בית-המשפט, התנאים אשר שררו לא רק שלא היו מיטביים, אלא העידו על בלבול, חוסר ארגון, והיערכות לקויה למצב. 

בית-המשפט קבע, כי העובדות העולות מגרסאות הצדדים והעולות מתמונות הנזק מעידות על דבר אחד ברור: התאונה אירעה בעת נסיעתו של התובע לאחור והיא אירעה בנתיב בו לא היה אמור להימצא הנתבע 1.

בית-המשפט קבע, כי אין בסיס לתביעת התובע לפיצוי בגין ניקוי המשטח. אכן, ללא ספק ככלל וכנוהג שבעולם, בעל מלאכה צריך לנקות את משטח העובדה לאחר שסיים לעבוד. ואולם, המדובר בניקיון רגיל. התובע צירף חשבונית מס אשר ממנה עולה, כי בוצעו עבודות ניקיון במרפסת הדירה, בסך של 1,770 ש"ח. נראה, כי המדובר בניקוי מקצועי, שהתובעת אינה חייב לשאת בעלותו. מעבר לכך, לא צורפה כל קבלה ולא הוכח, כי חשבונית זו נפרעה.