השמאי מטעם הנתבעת טען, כי בכל הנוגע לירידת הערך אין להביא בחשבון את הדלתות וצדי הרכב זאת באשר הנזק היה בגג בלבד. 

בית-המשפט קבע שאין מחלוקת שהנתבעים איחרו בביצוע התשלומים שהתחייבו לשלם לתובעים, בניגוד להוראות ההסכם ובכך הם הפרו את התחייבויותיהם כלפי התובעים וזכותם של התובעים לתבוע את המגיע להם בגין פיצוי מוסכם, בהתאם להוראות ההסכם.

בית-המשפט קבע, כי דרישת הכתב היא דרישה מהותית, שאינה ניתנת להתנאה. הווה אומר, בהעדר הסכם תיווך, המתווך אינו זכאי לדמי תיווך, ודין תביעתו להידחות.

בית-המשפט קבע, כי לא ברור מאיזו נקודת זמן היה על התובע להפסיק לשלם שכר דירה, וגם ערך הרכוש שניזוק לא ברור. בנסיבות אלה מצא בית-המשפט לנכון לפסוק לתובע פיצוי בסך 15,000 ש"ח.

בית-המשפט, הורה על דחיית התביעה כנגד הנתבע 2 מאחר ולא היתה התקשרות ישירה בין הצדדים והתחייבות של הנתבע 2 לתשלום שכר טרחתו של התובע. 

התובע העיד, כי צבע את האופנוע בצבע שחור מט, וצירף דוח שמאי שבדק את האופנוע ואישר את טענותיו לגבי הצביעה המיוחדת בעלות 1,100 ש"ח. ראיות אלו, ובעיקר דוח השמאי, מספיקות כדי להוכיח חלק זה בתביעה. 

בית-המשפט קבע, כי גרסת התובעת, שחוּזקה בגרסתה של העדה מטעמה בתמונות של מקום הפגיעה במכוניתהּ ובחוות-דעתו של שמאי, לא נסתרה בידי הנתבעים. הנתבעים לא תמכו את גרסתם הנגדית בראיות ולא עלה בידם להוכיחה. לפיכך נקבע, כי התובעת הרימה את הנטל להוכיח את מלוא תביעתה. 

בית-המשפט קבע, כי התנהלותה של הנתבעת כלפי התובעת היתה בעייתית בכל מה שקשור לנושא הסרת טלפון הנייד שלה מרשימת התפוצה שלה וייתכן בהחלט, כי הנתבעת, מרשלנות גרידא, לא הבחינה בהודעות ששלחה חזרה אליה התובעת. 

אין חולק, כי במקרה הנוכחי התובעת ביקשה לבטל את הקורס אחרי שהתחיל, ולא עלה בידה להראות כל פגם או ליקוי בשירות שקיבלה ושמצדיקים ביטול החוזה. הנתבעת הציעה לה מספר חלופות והיא סירבה לכולן. 

בית-המשפט קבע, כי מונית-השירות היתה בנתיב הימני, והיא לא נסעה כמנהגו, המתחייב, של כלי-רכב בכביש אלא גרמה לעיכוב התנועה שמאחור. במצב-דברים זה, היה על התובע לגלות משנה-זהירות למצב, שהוא עצמו יצר, ולא להוסיף ולנסוע טרם שווידא, כי נתיב-נסיעתו פנוי כל-צורכו.