תוגש עמדה עדכנית של המדינה, על דעת שר האוצר והיועץ המשפטי לממשלה, לעניין פרשנות החוק והאפשרות להרחבת מעגל הזכאות במקרים נוספים, אם במסגרת החוק הקיים ואם במסגרת תיקונו.

סיכומם של דברים, לכאורה, ומבלי לחרוץ את דין הערעור, נראה כי, בניגוד לטענת המשיבה, לא ניתן לומר, כי אין בערעור ממש "וכולו קש וגבבה", זאת למצער לעניין תוקף הצמדת הגג. כמו כן, נראה כי מאזן הנוחות נוטה אף הוא לטובת המבקש, גם אם לא באופן מוחלט, שכן, אף אם חלקו ברכוש המשותף אינו גדול, העברת הנכסים שבמחלוקת לצדדים שלישיים עלולה לגרום לו לנזק בלתי הפיך. מנגד, טענת המשיבה לנזק הכספי, שעלול להיגרם לא נתמכה בתשתית ראייתית כלשהי.  

לאחר בחינת טענות הצדדים מזה ומזה, מצאתי כי דין הבקשה למתן סעד זמני להתקבל. אכן, סעד זמני בערעור איננו ניתן כדבר שבשגרה, והוא ינתן במידה והמבקש הראה כי סיכויי הערעור טובים המה וכי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו (עע"ם 7926/06 אדרי-אל ישראל בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה גליל עליון, פסקה 4 (ניתנה ביום 14.5.2009)). לטעמי, המבקשים עמדו בתנאים אלו.

משך האיחור בהגשת ההליך הינו קל ביותר -יומיים בלבד. כמו כן, המשיבה לא טענה, וממילא לא הוכיחה, כי הסתמכה באופן ממשי על האיחור בהגשת ההליך ואף לא טענה כי נגרם לה נזק מהותי בגין כך. לפיכך, אין לומר כי האיחור הקצר בהגשת ההליך שינה את מצבה של המשיבה לרעה. לכך יש להוסיף כי לאחר עיון בחומר שבפניי סבורני - בלא שיהא בכך משום קביעת מסמרות לגבי סיכויי ההליך הערעורי לגופו - כי אין לחסום את דרכם של המבקשים לבירור טענותיהם בבית-משפט זה.

שוכנעתי, כי באיזון בין הנזק העלול להיגרם למשיבות בעיכוב ביצוע החיוב הכספי לבין הנזק שייגרם למבקשת אם לא יעוכב התשלום הכספי, ידן של המשיבות על העליונה. טענות המבקשת מסתמכות בעיקרן על ממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי וכידוע, אין ערכאת הערעור מתערבת בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, אשר עיינה במסמכים ושמעה את העדים, אלא אל ורק במקרים חריגים (ראו ע"א 3601/96 בראשי ואח' נ' עזבון המנוח זלמן בראשי ז"ל, פ"ד נב(2) 582). אשר למאזן הנוחות, הגם שמדובר בסכום נכבד שעל המבקשת להשיב למשיבות, אני סבור, כי המבקשת לא הוכיחה, כי למרות שמדובר בחיוב כספי ייגרם לה נזק בלתי הפיך וכי לא ניתן יהיה להיפרע מהמשיבות במידה והמבקשת תזכה בערעורה. כמו כן נראה, כי המבקשת לא הוכיחה טענתה, לפיה ייגרם לה נזק בלתי הפיך מביצועו המיידי של פסק הדין. 

הבקשה איננה מגלה עניין החורג מדל"ת אמות המקרה הפרטני של הצדדים, ואינה עומדת באמות המידה המחמירות שתוארו לעיל. עיקר טענותיו של המבקש מכוונות לקביעתו של בית המשפט המחוזי על-אודות המועד שבו התחייבה סגירת תיק ההוצאה לפועל בשל התשלומים אשר שולמו במסגרתו. מדובר בקביעה עובדתית, וכידוע הלכה היא כי ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בממצאים עובדתיים שקבעה הערכאה המבררת – לא כל שכן ב"גלגול שלישי" 

בהמלצת בית המשפט, הצדדים הגיעו להסכמה, הערעור והערעור שכנגד נדחים בזה. אין צו להוצאות. פיקדונות שהופקדו יוחזרו למפקידים.

כלל נקוט בידי בית המשפט הוא כי יש לעמוד במועדים הקבועים בדין וכי המבקש לסטות מכלל זה בדרך של פניה אל בית המשפט בבקשה להארכת מועד, נדרש לבסס טעם מיוחד לכך.

לא כל "מקרה של סטייה מהוראות תקן או דיווח לא נכון על תכולתו של מזון יצדיקו תביעה. עשויים להיות מקרים לא מעטים בהם סטייה קלה מהוראות תקן זה או אחר, גם כשהדברים נוגעים למזון, לא יהיה בה כדי להצדיק לא תביעה אישית וממילא גם לא תביעה ייצוגית".

איחור של חודש בהגשת בקשת ארכה בצירוף בקשת רשות ערעור ראוי לה שתוגש בלווית טעם המניח את הדעת לאיחור, וכן אישורי המחלה המצדיקים אותה יהיו לתקופה מניחה את הדעת ולא רק לימים ספורים. בנוסף יש להוכיח כי סיכויי ההליך להתקבל גבוהים לאור כך שמדובר בבקשת רשות ערעור בגלגול שלישי על פסק דין של בית המשפט לעניינים מקומיים אשר ניתן בהסכמת הצדדים.