בהתאם למסכת העובדתית אשר התקבלה על-ידי בית-המשפט, המבקש פנה אל המשיבה מספר פעמים בבקשה לביטול שירותי האינטרנט, אך המשיבה התעלמה מבקשותיו, כאשר ידוע שלעיתים הצרכן הפשוט מפגין אדישות או חוסר ידע באשר לחיוביו הכספיים ואולי לא יתבע את זכויותיו.

בית-המשפט אישר את סכומי הגמול ושכר-הטרחה המומלצים. על-מנת להמריץ את המבקש ובאי-כוחו לפקח על ביצוע הסדר הפשרה, הורה כי מחצית הגמול ושכר-הטרחה ישולמו במועד שנקבע בהסדר הפשרה, ואילו מחציתם הנוספת תשולם לאחר השלמת ביצוע הסדר, דהיינו לאחר הגשת הדו"ח המסכם מטעם המשיבה וביצוע התרומה, ובכפוף להחלטה נוספת של בית-משפט שתינתן בעניין זה.

בעניין רייכרט, דן כבוד הנשיא א' גרוניס בפסיקת שכר טרחה לעורך דין המייצג תובע בתביעה ייצוגית, וקבע כי בתביעות ייצוגיות לסעד כספי יש לאמץ את שיטת האחוזים כשיטה לקביעת שכר הטרחה. 

בית המשפט העליון הכיר זה מכבר בראש נזק של פגיעה באוטונומיה בנסיבות בהן נשלל מהצרכן כוח הבחירה בשל הטעיה או בשל אי גילוי עניין מהותי לעסקה, זאת גם בהליך של תובענה ייצוגיות. בענייננו, הפגיעה לכאורה באוטונומיה מתבטאת בכך שמחברי הקבוצה נמנע המידע המלא באשר לתרופה אותה הם צורכים, לסיכונים המלווים אותה ולאופן שבו יש לעשות בה שימוש, היינו הצורך בניטור באמצעות בדיקות דם כששה שבועות לאחר המעבר לפורמולציה החדשה. 

הוסכם בין הצדדים שהמשיבה תפעל להוספת כיתוב על גבי שוברי הזיכוי שיודפסו ללקוחותיה, וזאת עם כניסתו של מערך הקופות החדש לשימוש.

המשיבה טענה, כי "מדד הבריקס" בוחן מהו אחוז הסוכר בתמיסה מימית, כשמעלה אחת של בריקס שקולה לאחד גרם של סוכרוז במאה גרם של תמיסה. בסדרת ה"ויטמינציק השקוף", הבריקס של המוצר המהול נמוך מ-8%, וזאת לאור התכלית שעמדה בבסיס ייצורו – ייצור סירופ דל סוכר ובעל ערכים תזונתיים משופרים. לכן אין תחולה לתקן 54 ולהוראות הסימון המנויות בו. 

המשיבה נכונה לבצע ריענון במדיניות ובפרקטיקת הצגת מחירי המוצרים הנמכרים במכירה מיוחדת, והיא הודיעה למבקש, כי תפעל בהתאם להוראות הדין בנוגע למכירה מיוחדת. 

למען הזהירות ועל אף עמדת המשיבה כאמור לעיל, נטען בבקשת ההסתלקות כי המשיבה מכבדת את כל שוברי הזיכוי שהונפקו על ידה למשך שנתיים ממועד מסירתם וכי היא פעלה על מנת לוודא שעל גבי כל שוברי הזיכוי יצויין במפורש, ובאותיות בולטות, כי הם תקפים לשנתיים ממועד מסירתם וכי ניתן לממשם בכל חנויותיה ללא הגבלה. 

בבקשת ההסתלקות ציינו הצדדים כי גיבשו הסדר הסתלקות על-מנת לחסוך משאבים כספיים וזמן שיפוטי וזאת מבלי שהצדדים מודים בטענות האחד של משנהו.

בית-המשפט סבר כי המבקש יתקשה להרים את הנטל להוכיח כי בקשתו לאישור התובענה הייצוגית מוצדקת. הגם שהאמין כי הפרסום שפרסמו המשיבות מטעה, הוא ביקש לרכוש את המוצר. הוא לא הצביע כלל על קשר בין אופן הצגת יכולות הביצוע של המערבל לבין הנזקים שטען להם והסעד שתבע, כגון השבה ופיצוי בעד נזק ממוני ואף שאינו ממוני.