חוק הגנת הצרכן איננו שולל עילת תביעה ממי שמקבל שירות המשמש "בין היתר" למטרות עבודה, ובלבד שעיקרו של השימוש הוא אישי, ביתי או משפחתי.

בית-המשפט שוכנע כי לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 3 ו-4 לחוק תובענות ייצוגיות הדרושים לשם אישור התובענה כתובענה ייצוגית, משכך, התייתר הדיון בבדיקת שאר התנאים לאישור על-פי סעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות.

המשיבה התחייבה למתן תרומה, בשווי של 100,000 ש"ח, לעמותות שמטרתן הציבורית הנה מתן סעד ותרומת מזון לנזקקים מכלל האוכלוסייה.

המבקשת לא הראתה כי המשיבה פעלה בניגוד לחובה עפ"י דין, ולא תוך הטעייה אסורה או תוך פגיעה אסורה בתחרות או ניצול בורותו של הצרכן, אף לא כי פעלה בניגוד לאמנה, בחוסר תום לב בקיום החוזה, או תוך עשיית עושר ולא במשפט.

בידי המבקש לא עלה להוכיח כי התנאים שפורסמו בכרטיס אינם מספיקים, וכאמור לא הראה נזק שנגרם לו או למי מהחברים בקבוצה מפני שתנאי כלשהו נעלם מעיניו ובוודאי לא הוכיח כי המחדל הנטען הוא-הוא הסיבה לנזק שלו הוא טוען. מכל מקום אין אפשרות מעשית לרשום את התנאים כולם על גב הכרטיס, וזהו צעד שאין בו היגיון.

מפעל הפיס הוא מוסד ללא כוונת רווח ולמעשה מהווה "משק סגור". יתרת הכנסותיו של מפעל הפיס מההגרלות השונות שהוא עורך כבר חולקו למטרות ציבוריות שונות ולרווחת הציבור בכללותו ומכל מקום הן לא "נגרפות לקופתו", כלשון המבקש.

נראה כי לא יכול להיות ספק שכל מקום שרשמה המשיבה מחיר ליחידה, והמחיר לא היה נכון ונפל ממחירה האמתי, הסתמכו לפחות חלק מחברי הקבוצה על המחיר שהוצג לפניהם ורכשו את המוצר על בסיסו: מי שבעת הרכישה הביא בחשבון את המחיר ליחידת המידה והשווה בינו לבין אלו של מוצרים אחרים דומים, חזקה עליו שלא פקפק בו ולא עמד מול המדף ובדק, באמצעות מחשבון או על-פה, אם מה שרשום ומוצג לפניו הוא המחיר או שמא נפלה בו טעות. 

המשיבה התחייבה לתקן את הסימון על גבי מוצריה בהתאם לתקן 1145 ובכלל זה להקפיד כי על גבי אריזות המוצרים ייכתב להבא מהו אחוזו של כל רכיב המופיע בשמם של המוצרים, מהם הירקות המצויים במוצרים ומהי כתובתה של המשיבה. 

בבקשת האישור נטען כי פרסומי המשיבה אינם ממלאים אחר ההוראות שנקבעו בתקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן). לפי תקנות אלו גודלן המזערי של אותיות המפרטות תנאי הכלול במידע המיועד לצרכן צריך להיות 30% מגודל האותיות הגדולות ביותר בפרסום ולא פחות משני מילימטרים. 

לפעמים השוכר הוא מי שהיה קודם הבעלים, שמכר את הנכס לנתבעים וכחלק מהסכם המכר, הוסכם - שהוא יחתום על חוזה שכירות לכאורה. כשחוזה כזה נחתם, עם מי שהיה בקשיים ממשיים ערב המכירה, וחוזה השכירות נחתם ללא בטחונות ממשים, די ברור שמדובר ב"חוזה למראית עין" כדי שיוכלו להציגו "כתשואה מובטחת בחוזה" תוך ידיעה כמעט ברורה, של המציגים, כי הסיכוי שהוא יעמוד בעינו, אפסית.