בית-המשפט סבר כי בקשת האישור והסדר הפשרה הביאו תועלת לחברי הקבוצה ויש בהן משום מתן סעד מלא ואף יותר מכך לחברי הקבוצה. המבקש, ככל תובע ייצוגי, נטל על עצמו סיכון שיחויב בהוצאות ככל שתידחה בקשת האישור.

במסגרת הסכם הפשרה התחייבה המשיבה להעניק 35,000 יחידות מהמוצר בחינם במסגרת מבצע של 1+1, כך שלכל יחידת מוצר שתירכש תצורף יחידת מוצר נוספת בחינם. משמעות ההטבה לצרכן הינה, למעשה, הגדלת האריזה ב- 100%. 

התביעה מתבססת על כך שביום 01.05.12 נכנס לתוקפו תיקון מס' 32 לחוק הגנת הצרכן, הקובע, בין היתר, כי שובר זיכוי הניתן לצרכן בגין ביטול עסקה יהיה תקף לשנתיים לפחות מיום מסירתו, ולא יהא תוקף לתנאי המגביל את האפשרות לממש את השובר. 

בית-משפט קמא נתן אמון בעדות המשיב לפיה לא עשה באופניים שימוש חריג שהסב את הנזק, והעדיפה על פני גרסת המבקשת שלא נתמכה בראיה אובייקטיבית אלא על-ידי מכתב שכתב בעל העסק שלא הובא להעיד מטעמה.

עוד בטרם הוגשה תשובת המשיבות לבקשת האישור, הגישו המבקשת והמשיבה בקשת הסתלקות מוסכמת. בבקשה נטען כי לאחר הגשת הבקשה לאישור, הבהירה המשיבה למבקשת כי החלה בייצור מוצרים עבור קלוריד רק בסוף חודש יוני 2011, בעוד המבקשת רכשה את מוצריה קודם למועד זה. עוד הבהירה כי שלחה את התוויות שערכה- כיצרן- למשרד הבריאות, עוד בטרם החל השימוש בהן, וכי משרד הבריאות לא התנגד לאופן עריכתן ולאמור בהן.

בית-המשפט קבע בין היתר, כי גם בהנחה שהצרכנים היו מפיקים תועלת שאינה שנויה במחלוקת כתוצאה מהפרתוֹ של התקן, אין הדבר מהווה עילה להצדקת הפרתו, שכן כל עת שהתקן הינו רשמי הוא מחייב.

בית-המשפט קבע, כי תכליתו של סעיף 4ב לחוק חניה לנכים הוגשמה עוד לפני יותר משנה וחצי, עם תחילת ההסדר שבו ניתן לחברי הקבוצה פטור מתשלום בעד החניה, והמתנה להכרעה בתיק לגופו הייתה מעכבת את ההטבה שחברי הקבוצה יזכו לה עתה. 

בית-המשפט קבע בין היתר, כי ספק אם ניתן להגיש תובענה ייצוגית שעניינה הפרה של החוק למניעת מפגעים או תובענה ייצוגית בקשר עם מפגע סביבתי שעילתה בהוראה מהוראות פקודת הנזיקין.

בית-המשפט קבע, כי הסדרי הסתלקות מתוגמלת הולכים והופכים לדרך סיומן הנפוצה והמקובלת, בבחינת "ברירת מחדל", של תובענות ייצוגיות בתחום סימון מוצרי מזון. הסדר ההסתלקות שלפנינו מבטא אף הוא מגמה רחבה ומפושטת זו. 

בית-המשפט קבע, כי בהתחשב בהתחייבותה של המשיבה להנחות את כל הזכיינים לעדכן את נוסח שוברי הזיכוי, כך שיתאים להוראות חוק הגנת הצרכן, וכן להורות לזכיינים לכבד את כל שוברי הזיכוי שהופקו במהלך השנתיים שקדמו להגשת בקשת האישור, ההסכמה בין הצדדים בדבר תשלום גמול למבקשת ושכר טרחה לבאי כוחה, סבירה אף היא.