תיקון מס' 32 לחוק הגנת הצרכן, קובע כי שוברי זיכוי יהיו תקפים לפרק זמן של לכל הפחות 24 חודשים ומימושם יהא ללא כל תנאי או הגבלה.

המצג שיוצר הכיתוב החדש על גבי השקיות, הינו מצג עובדתי מוסכם, הנתון לפרשנותו ולבדיקתו האישית של כל צרכן וצרכן באשר לתועלת הסביבתית של המוצר, אם אכן קיימת כזו לגישתו. מצג זה שונה לגמרי מן המצג שהופיע עד עתה, אשר ייחס לשקיות תועלת סביבתית, באמצעות שלל ביטויים דטרמניסטיים, כגון: "ירוקות", "מתכלות" וכיוצב, בעוד שכאמור, תועלת שכזו, שנויה במחלוקת ואיננה חד משמעית.   

מערכת ההתראה שתפותח, תספק פלט עם הודעת שגיאה שיגיע לאחראי על המשקלים בשופרסל. משקל שיימצא לא תקין יוצא משימוש עד לתיקונו. 

מכלול אמצעי האכיפה שהוזכרו במתווה, ובפרט תכנותם מחדש של המשקלים באטליזים באופן שלא תתאפשר עוד שקילת מוצרי בשר טריים והדפסת פתקית מחיר מבלי שמבוצעת "טרה", אכן יבטיח את קיומו של נוהל השקילה. בכך מושג פתרון מלא ומשמעותי ביחס לעתיד עבור ציבור צרכני המשיבות. 

הצדדים הגישו הסכם פשרה מתוקן, ולפיו יזכה הציבור בהטבה ששווייה עולה כדי 1,000,000 ש"ח, אשר לא תיפסק עד שתמוצה במלואה.

נטען, כי אף שלפי סעיף 107.4 של תקן רשמי מס' 285 ("התקן") יש לסמן את התכולה של המוצרים ביחידות נפח, שיווקו הנתבעות את המוצרים כשתכולתם מסומנת ביחידות משקל. עוד נטען, שהנתבעות מפרות גם את הוראת סעיף 202 לתקן, שעניינו החובה לשווק את המוצרים באריזות בגודל מסוים והנתבעות לא עשו כן. 

בית-המשפט קבע בין היתר, כי גם בהנחה שהצרכנים היו מפיקים תועלת שאינה שנויה במחלוקת כתוצאה מהפרתוֹ של התקן, אין הדבר מהווה עילה להצדקת הפרתו, שכן כל עת שהתקן הינו רשמי הוא מחייב.

בית-המשפט קבע, כי תכליתו של סעיף 4ב לחוק חניה לנכים הוגשמה עוד לפני יותר משנה וחצי, עם תחילת ההסדר שבו ניתן לחברי הקבוצה פטור מתשלום בעד החניה, והמתנה להכרעה בתיק לגופו הייתה מעכבת את ההטבה שחברי הקבוצה יזכו לה עתה. 

בית-המשפט קבע בין היתר, כי ספק אם ניתן להגיש תובענה ייצוגית שעניינה הפרה של החוק למניעת מפגעים או תובענה ייצוגית בקשר עם מפגע סביבתי שעילתה בהוראה מהוראות פקודת הנזיקין.

בית-המשפט קבע, כי הסדרי הסתלקות מתוגמלת הולכים והופכים לדרך סיומן הנפוצה והמקובלת, בבחינת "ברירת מחדל", של תובענות ייצוגיות בתחום סימון מוצרי מזון. הסדר ההסתלקות שלפנינו מבטא אף הוא מגמה רחבה ומפושטת זו.